התהליך אצלי שונה מאימון רגיל משום שמטרת העל של התהליך היא לעבור סוג של ריפוי של הנפש. אנחנו עושים זאת בדרך של קבלה ואהבה לעצמנו, והבנה שכמו שאנחנו זה הכי טוב.
באימון רגיל יש מטרה ואליה חותרים בכל פגישה. אצלי, אנחנו מטפלים בכל סשן במה שעולה באותו מפגש, מתוך ההבנה שמה שעולה – זה הדבר שהכי לוחץ כרגע, וזה מה שדורש ריפוי.
ברוב המקרים עניין לוחץ אחד מוביל לעניין לוחץ אחר, ואפשר לראות במהלך המפגשים איך הדברים מתחברים זה לזה, ואיך כל דבר שזור באחר. באופן זה יוצא שהריפוי הוא גם עמוק וגם רוחבי.
התהליך הוא כמו קילוף בצל, ועל כן קורה לעיתים קרובות שעד תום המפגש הזה אנחנו כבר יכולות לזהות את השכבה הבאה.
במקרה כזה אסיים את המפגש במשפט – בפגישה הבאה נטפל ב - ________, אלא אם יהיה משהו חשוב יותר שיעלה.
מניסיון, אני יכולה לומר, שלא פעם הדבר החשוב שעולה - מוביל אותנו בחזרה לשכבה שהתכוונו לטפל בה ממילא.
