https://www.ilanitfreeman.co.il https://www.ilanitfreeman.co.il/my-postaef2f282 <div data-rss-type="text"> <p> <span> שלום לך </span> </p> <p> <span> כאן אילנית פרימן, </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני רוצה להעניק לך מתנה קטנה, </span> </p> <p> <span> שהיא תזכורת גדולה לכולנו לקחת כמה רגעים בשביל עצמנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואני אשלח לך אותה מידי יום שישי בתקופה הקרובה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זו תרומתי הצנועה להכנסת שקט ושלווה בתקופה של כאוס ומלחמה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> להלן מדיטציה שאני קוראת לה:  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> מדיטצית הקשבה לעצמי </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במדיטציה אנו לומדים לשים לב לנשימות שלנו,  </span> </p> <p> <span> דרך התבוננות במה שקורה בחזה שלנו בתהליך הנשימה.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השקט שאנו מקבלים מעניק שלווה, נינוחות ובהירות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא גם עוזר לנו להתחבר לעצמנו  </span> </p> <p> <span> ולצרכים והרצונות הראשוניים שלנו.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אורך המדיטציה: 11:44 דק' בלבד. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מתאים גם למתחילים, וגם למי שהזמן שלה קצר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://click.smoove.io/lk0iggo5jnoi1nn1gexydgmyrgqcbitdbbd5hrhj1y4ihrnhbdjb5c1nmtntnod.ashx" target="_blank"> קישור למדיטציה כאן </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://lp.vp4.me/ij96"> להיכנס לרשימת התפוצה ולקבל דיוורים והצעות </a> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Fri, 27 Mar 2026 13:19:08 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/my-postaef2f282 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post847417a0 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> הזמנה למפגש "שקט, נושמים" </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> גם את מרגישה מוצפת? </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שלשום, אירחנו בבית "שבע ברכות" לאחיין שלי שהתחתן השבוע. </span> </p> <p> <span> מובן שהתחלנו את האירוע עם הנחיות בטיחות לאורחים. </span> </p> <p> <span> תודה לאל - לא היה צורך בהן בסופו של דבר, </span> </p> <p> <span> אבל רעש קטן שנשמע על צלחתו של מישהו הקפיץ אותי כי שמעתי אותו כמו התרעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> בכלל - במשך תקופה קיבלתי בשלווה את ההתרעה שלפני האזעקה, </span> </p> <p> <span> ופתאום אתמול קפצתי בכל פעם שהיא נשמעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> קצב האירועים באישי ובלאומי מסחרר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> רגשות צפים ועולים בעצמה גבוהה מהרגיל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לפעמים אנחנו מנסים לשחק אותה. להראות לעולם שהכל בסדר, </span> </p> <p> <span> בשביל הילדים או כדי לחזק את הבעל שנמצא במילואים, </span> </p> <p> <span> או כדי שההורים לא ידאגו יותר מידי... </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אנחנו הרי עם של אריות ולביאות. </span> </p> <p> <span> ולביאות לא מתפרקות ככה מבפנים, נכון? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אבל דברים שחשבנו שאפשר להדחיק, לדחות, להתעלם, </span> </p> <p> <span> כבר לא משתפים פעולה והם צצים ועולים. </span> </p> <p> <span> <span> זו התקופה. הכל צף. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> העצבים מרוטים, ולו רק בשל מחסור בשעות שינה, </span> </p> <p> <span> כי את הלילות כולנו יודעים איך אנחנו מבלים... </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מזדהה עם התחושה? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> אם גם את מרגישה את הצורך לייצר לעצמך שקט </span> </span> </p> <p> <span> בתוך כל הסערה הזו שמסביב, </span> </p> <p> <span> אני מזמינה אותך לסשן "שקט, נושמים". </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מה תקבלי במפגש? </span> </p> <p> <br/> </p> <ol> <li> <span> שעה של שקט עם עצמך. </span> </li> <li> <span> תרגול נשימה שיעזור לך להכניס את השקט והחיבור לעצמך. </span> </li> <li> <span> תרגול שיעזור לך לשחרר, ולו במעט, עומס מעניין המטריד אותך. </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> המפגש יתקיים בזום </span> </span> </p> <p> <span> ביום ראשון 22 במרץ 2026 </span> </p> <p> <span> בשעה 20:00. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> התשלום סמלי בלבד. התחייבות שלך לעצמך, בשביל עצמך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ההרשמה מכאן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <a href="https://l.facebook.com/l.php?u=https%3A%2F%2Flp.vp4.me%2Fiexa%3Ffbclid%3DIwZXh0bgNhZW0CMTAAYnJpZBExNndUTTVlWk9SV1RSWkR0a3NydGMGYXBwX2lkEDIyMjAzOTE3ODgyMDA4OTIAAR6p6y_9NHHrUgMDB3orvBrEODSIPiuY_lAD-CyxwSTmVO2Yi2ak3z3HfvbAlA_aem_f9nJ-nuvH6j5Zsjwx49f7Q&amp;h=AT69uQRL305Hi80YbIVyGzDQ9nyd4kbx9AiCuQEDJ_M8nMx5E1sFr0OUklEA4CRmqfmJ6L6hXTW7vmOAG1mrxRd0u63a-1gAJAAyPwtfBoPh65rZr8dS7o_tbfDTudtCWJZRlIEqsGzaTQTkEFvyMgJmrFw0fg&amp;__tn__=-UK-R&amp;c[0]=AT5mh07ThyLWZbrFspLy1_RjygXd375Ydbguvy6sCFcteBLSjbPZFRoUuU8eJ6kyuTZeD4sU-0Qwm0ae9TpTH9dVKdFqFHufJgN_zWgQu_fcn8Jtov3XF4QdtFpv7E0ZjpRV8w64mKXPfm_iDQec7sxxX-_9g5uXS3KIiBnSzpO1A6nmM7r9Oqk04ug" target="_blank"> https://lp.vp4.me/iexa </a> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שלך, </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Fri, 20 Mar 2026 08:03:43 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post847417a0 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post633395dc <div data-rss-type="text"> <h3> <span> תודה על הנס </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> דמיינו לעצמכם פרויקט גדול שיוצא לדרך. </span> </p> <p> <span> כמה תכנון ומחשבה מושקעים בו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> כמה זמן ומשאבים. </span> </p> <p> <span> כמה תקוות הוא מייצג וכמה ציפיות הוא מייצר. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> וככל שהוא מתקדם הוא כמו תינוק קטן שהולך וצומח אל מול עינינו. </span> </p> <p> <span> וכמה שמחה וגאווה מרגישים כשהפרויקט מושלם ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ועכשיו תכפילו את זה לסקלה של מדינה חדשה שכנגד כל הסיכויים נולדה ועדיין קיימת ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יום העצמאות הוא זמן מצוין לעצור ולומר תודה ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> נכון, המדינה שלנו רחוקה מלהיות מושלמת. </span> </p> <p> <span> יש מלחמות, פיגועים, שחיתות, אלימות, שסעים ומה לא? </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אבל יש גם כל כך הרבה הישגים, כשהגדול מכולם הוא עצם קיומה של מדינת ישראל. </span> </p> <p> <span> אז לפחות ליום אחד בשנה, ביום העצמאות, בואו נשמח על כך שיש פה מדינה ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יום עצמאות שמח </span> </p> <p> <span> אילנית פרימן </span> </p> <p> </p> </div> Wed, 04 May 2022 08:45:22 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post633395dc thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/6---1 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> יוסף מיכאלשווילי - קהילה שלמה חייבת לו את הזכות לעלות לארץ </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5ddb5193/dms3rep/multi/%D7%91%D7%91%D7%95.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שלום לך </span> </p> <p> <span> כאן אילנית פרימן </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אסור </span> <span> <span> להתעלם מהעבודה שהיום יום השואה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני לא נצר לניצולי שואה. </span> </p> <p> <span> אבותיי לא נשלחו למחנות, אבל.. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> סבי ז"ל היה לוחם בצבא האדום, ואף </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> קיבל מדליות מהקרמלין </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> על כך שהיה זה </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שפיקד על 5 הטנקים הראשונים שנכנסו  </span> </p> <p> <span> למזרח ברלין בסוף המלחמה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סבי היה איש של שלום וסליחה. של ויתור ופשרה. </span> </p> <p> <span> מלא טוב לב ונשמה. איש משפחה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הוא היה מלא הומור, שמחה ואופטימיות ללא תקנה. </span> </p> <p> <span> עד יומו האחרון הוא הקפיד לקנות כרטיסי טוטו / לוטו, </span> </p> <p> <span> כי היה משוכנע שיום אחד גם תורו יגיע לזכות בפרס הגדול... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל אל תטעו ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא לא היסס גם להרוג את מי שקם להורגו, </span> </p> <p> <span> <span> כולל את המפקד שלו שעד היום יושב תחת עץ וכותב לקרמלין </span> </span> </p> <p> <span> מכתב שתוצאתו היחידה היא מוות מובטח. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במהלך המלחמה, בתוך הכפור הרוסי והרעב, הוא הצטרף </span> <span> <span> </span> </span> <span> לפרטיזנים </span> <span> , </span> <span>   </span> </p> <p> <span> פוצץ גשר עם רכבת מלאה בתחמושת ובחיילי הרייך הנאצים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> סבא שלי, שכולם קראו לו בבו,  </span> <span> נפל בשבי הנאצים </span> <span> , וברח 3 פעמים! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בפעם אחרת עמד ערום בשורה עם יהודים אחרים, אך </span> </span> </p> <p> <span> <span> קפץ אל בור הירייה </span> </span> <span> שניות לפני שהכדור פגע גם בו.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הוא נשאר בתוך הבור יום שלם, כשכולו מוקף גופות,  </span> </p> <p> <span> עד לדממה הנוראית שבאה כשיום העבודה של הרוצחים הסתיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני עוד זוכרת איך היה מחזיק את היד שלו מול הפה, </span> </p> <p> <span> מעלה את הראש לזווית מוזרה על מנת לתאר לנו </span> </p> <p> <span> איך החזיק משהו דמוי קש, שעזר לו לקבל קצת  </span> </p> <p> <span> חמצן בתוך המחנק הזוועתי שהיה בפנים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במהלך המלחמה היו אנשים טובים שעזרו לו לשרוד, </span> </p> <p> <span> <span> והוא מצידו לא היסס לאכול בשר סוס כדי לחיות, </span> </span> </p> <p> <span> או לעבוד בשדות כדי לעזור לאישה שנותרה לבדה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אחרי המלחמה הוא חזר הביתה, לכולשי שבגרוזיה, </span> </p> <p> <span> התחתן והביא 3 בנות לעולם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דפי ההיסטוריה חייבים לסבי את הסיפור הבא: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עוד לפני מלחמת ששת הימים, </span> </p> <p> <span> קיבלו 3 אחים ויזה לעלות לישראל מגרוזיה, </span> </p> <p> <span> בדרך שנותרה עלומה עד היום. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סבא שלי, שמהיום שנולד לא היה לו מה להפסיד, </span> </p> <p> <span> וכל חייו היו הישרדות אחת גדולה, </span> </p> <p> <span> <span> הלך לקרמלין </span> </span> <span> תוך סיכון חייו האישיים </span> <span> , </span> </p> <p> <span> וזרק את כל המדליות שקיבל במלחמה  </span> </p> <p> <span> בדרישה לאפשר ליהודי גרוזיה לעלות לישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הוא הסתמך על חוק איחוד משפחות,  </span> </p> <p> <span> וטען שהוא רוצה להתאחד עם 3 האחים שהיו קרוביו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני חושבת שגם הוא הופתע שהאישור המיוחל הגיע, </span> </p> <p> <span> ושהוא נשאר (בפעם המי יודע כמה) בחיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בשנת 1969 עלה הוא על אשתו ובנותיו לארץ,  </span> </p> <p> <span> והקימו כאן את ביתם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אמא שלי, שנישאה כמעט מיד עם הגיעם לארץ, </span> </p> <p> <span> מספרת שבכל שבוע, סבי ואבי יחד עם סבתי (אמא של אבא), </span> </p> <p> <span> היו הולכים לסוכנות להמציא בני משפחה, </span> </p> <p> <span> ולשלוח ויזות ל"קרובים" אבודים,  </span> </p> <p> <span> תוך ניצול חוק איחוד משפחות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כך למעשה נפתחו השערים והגיעו לארץ יהודי גרוזיה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לצערי, ההיסטוריה בישראל לא זוכרת את חלקו של סבי בעניין. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> היא זוכרת בעיקר את 18 המשפחות שהגיעו בעקבות ויזות </span> </p> <p> <span> שמשפחתי שלחה להם, ושנחשבו לראשונות שעלו לארץ, </span> </p> <p> <span> ועשו רעש גדול עם הגיעם, אבל בתוך הקהילה הגרוזינית  </span> </p> <p> <span> יש רבים שעוד זוכרים איך כל זה התגלגל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני כבר נולדתי כאן. צברית ישראלית. </span> </p> <p> <span> וילדיי, למרות שנולדו באנגליה,  </span> </p> <p> <span> גדלים גם הם כאן כישראלים לכל דבר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סבי נפטר בשנת 2008 בגיל 89, ועד יומו האחרון  </span> </p> <p> <span> היה איש מלא שמחת חיים, הומור ואופטימיות. </span> </p> <p> <span> כנראה שאלה היו הכלים שלו לשרוד את תלאות החיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ומעומק הלב אני אומרת תודה לסבא בבו ולכל השורדים. </span> </p> <p> <span> לכבודכם, ולכבוד אלה שהושמדו, </span> </p> <p> <span> אעמוד היום בצפירה ואצדיע לכם על שהייתם ועודכם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 27 Apr 2022 15:54:36 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/6---1 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post965ba710 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> הדרך שלי אינה קונבנציונלית, אבל היא שלי והיא לוקחת אותי לאן שאני רוצה להגיע ! </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5ddb5193/dms3rep/multi/6T7A1191.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שלום לך </span> </p> <p> <span> כאן אילנית פרימן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני מוצאת את עצמי ממלאת את חיי ועולמי במשהו חדש ומרגש. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כבר סיפרתי כאן בעבר על  </span> <a href="http://www.ilanitfreeman.co.il/my-post" target="_blank"> התפקיד  </a> <span> שאני ממלאת ב PMI, </span> </p> <p> <span> העמותה לניהול פרויקטים בישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> החודש, היה הכנס השנתי של העמותה. </span> </p> <p> <span> ובפעם הראשונה כאן בישראל מצאתי את עצמי </span> </p> <p> <span> עם 2 הכובעים על הבמה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> הכובע של מי </span> </span> <span> שמארגנת את הכנס ומנחה אותו </span> <span> <span> עבור העמותה. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> והכובע של </span> </span> <span> מפתחת שיטת מ.א.פ למימוש הפוטנציאל </span> <span> . </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מתאימה את התכנים שלי </span> </p> <p> <span> ומשנה קהל יעד על פי הצורך הבא מהשטח. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זה אומר שבפועל - אני כל הזמן עסוקה עם מ.א.פ. </span> </p> <p> <span> שזה הבייבי שאני מטפחת מזה כמה שנים, </span> </p> <p> <span> לטובת העולם כולו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> למען האמת -  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בחודשים האחרונים נתתי יותר הרצאות על מ.א.פ </span> </span> <span> בארץ ובעולם, </span> </p> <p> <span> מאשר בכל השלוש שנים שקדמו לכניסתי לתפקיד מזכל"ית PMI. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני לא כותבת את זה כדי להשוויץ. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני מציינת עובדה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אולי תקבלי השראה מזה, </span> </p> <p> <span> ואולי גם לא תביני בכלל מה אני רוצה ממך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הבחירה היא שלך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואם יש דבר אחד בטוח בכל מה שקורה בחיי הוא זה: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הדרך בה אני הולכת אינה קונבנציונלית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כל ההתקדמות המטורפת הזו אינה רגילה בכלל, </span> </p> <p> <span> לא בגלל שאי אפשר להתקדם בדרך "רגילה"  </span> </p> <p> <span> (מה זה בכלל?) </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אלא בגלל שאני בחרתי שוב ושוב לומר כן, </span> </p> <p> <span> גם כשלא היה ברור מהי בדיוק ההזדמנות.  </span> </p> <p> <span> הייתי מוכנה להתאים את עצמי לקהל חדש.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זה הפחיד אותי, אני מודה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל זה גם גרם לי לבצע את מה  </span> </p> <p> <span> שאני הכי אוהבת לעשות: לייצר עוד תוכן איכותי. </span> </p> <p> <span> והכי משמח אותי שיש בצד השני מישהו שצמא לשמוע !  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.pc.co.il/news/352384/" target="_blank"> כאן בקישור יש כתבה שרואיינתי אליה </a> <span> <span> בקשר לעמותה ולכנס </span> </span> </p> <p> <span> בו השתתפו למעלה מ - 600 מנהלי פרויקטים ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ולמטה יש קישור להרצאה שלי בכנס. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שנה אזרחית חדשה ומוצלחת לכולם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שלך תמיד, </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> <p> <span>   </span> </p> </div> Fri, 31 Dec 2021 13:39:46 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post965ba710 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post28de539a <div data-rss-type="text"> <h3> <span> האם חג הניסים האו רק בחנוכה ? </span> </h3> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> שלום לך </span> </span> </p> <p> <span> כאן אילנית פרימן </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חנוכה כבר פה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מזה שבועות שסופגניות ממלאות את המדפים בסופרים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הילדים עסוקים בהכנת סביבונים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> הרשתות החברתיות נמלאו מתכונים של לביבות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> והחנוכיות יוצאות מהבוידם, מן החושך אל האור... </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חנוכה ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חג הניסים הגיע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אבל יש לי סוד בשבילך: </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ניסים קורים לנו כל הזמן ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לא רק בחנוכה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ולא רק בימים בהם נלחמו החשמונאים באנטיוכוס הרשע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> הם קורים ממש עכשיו. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> גם לי ולגם לך ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> צריך רק לבחור לראות אותם. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אי זוכרת שבמשך תקופה ממש ארוכה החלטתי, </span> </p> <p> <span> בהחלטה מודעת ומכוונת ממש, </span> </p> <p> <span> לראות את הניסים שקורים לי מידי יום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אינני זוכרת מה גרם לי להחליט החלטה זו, </span> </p> <p> <span> אבל מרגע שקיבלתי אותה, התחלתי לראות ניסים בדברים קטנים וגדולים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יכולתי ממש לראות איך דברים פשוטים, </span> </p> <p> <span> <span> כגון זה שהספקתי לעבור ברמזור ירוק, </span> </span> </p> <p> <span> גרם לכך שלא התעכבתי והגעתי בזמן למחוז חפצי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> או שקיבלתי טלפון שציפיתי לו, מבלי שהייתי צריכה "לרדוף" אחריו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> או שהחולצה שבא לי עליה - בדיוק יצאה נקייה מהכביסה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ועד כל מיני דברים קטנים או גדולים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> והייתי אומרת לעצמי אחרי כל פעם כזו: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ותודה על הניסים הקטנים של היום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span>  למה זה חשוב? </span> </p> <p> <br/> </p> <ol> <li> <span> זה מחבר אותנו לבריאה. </span> </li> <li> <span> זה מאפשר לנו לראות שאנחנו לא לבד בעולם, אלא שיש מי שדואג לנו ונמצא איתנו כל הזמן. </span> </li> <li> <span> זה עוזר לנו לראות איך הבקשות הקטנות שלנו מתקבלות, ומעצם זה - מגביר את האמונה שלנו בכך שגם החלומות הגדולים יכולים להתגשם. </span> </li> </ol> <p> <br/> </p> <p> <span> ממליצה בחום לנסות ! </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חנוכה שמח, </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> שלך תמיד, </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> <p> <br/> </p> </div> Sat, 27 Nov 2021 20:07:35 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post28de539a thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-posta0b9b8e6 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> התג שבתמונה מהווה ציון דרך משמעותי עבורי </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/5ddb5193/dms3rep/multi/Speaker+Badge.png"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> חתיכת דרך עברתי ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> התג הזה בתמונה מאשר שהייתי אחת הדוברות בכנס בינלאומי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זה אומר שסוף סוף הגשמתי חלום ותרגמתי את שיטת מ.א.פ שלי לאנגלית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> ולא רק זה - אלא שעשיתי לה שדרוג רציני, </span> </span> </p> <p> <span> משום שקהל היעד השתנה למנהלים ובכירים אחרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זוהי הפעם הראשונה שדיברתי בכנס בינלאומי </span> </p> <p> <span> והצגתי את השיטה שלי </span> </p> <p> <span> ואת התובנות שצברתי במשך 18 שנות עבודה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מרגש? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאוד ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> משמח? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאוד ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מפתיע? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> האמת שלא. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במשך הרבה שנים אני עובדת כדי להתפתח בעצמי וכדי לפרוץ לעולם, </span> </p> <p> <span> אז רק הגיוני שיבוא היום שבו סוף סוף אראה את פרי עמלי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לכן אפשר לומר שזה היה צפוי שיום אחד זה יקרה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה שלא היה צפוי זה הזמן שלקח עד שזה קרה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מחד - אפשר לומר שלקח המון זמן, הרי אני בתחום כבר 18 שנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מאידך - רוב השנים האלה הייתי עסוקה בהתפתחות האישית של עצמי, </span> </p> <p> <span> ורק ב - 3-4 השנים האחרונות התחלתי בפיתוח השיטה כדי לעזור גם לאחרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ומצד שלישי - כשיצאתי לדרך עצמאית - הייתי בטוחה שהדרך סלולה בפניי, </span> </p> <p> <span> והיה לי קשה לקבל את זה שיש לי עוד כל כך הרבה סלעים ומכשולים שצריך לפנות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> דווקא בשנים האלה, כשכב היה נראה שכל מוכן, </span> </p> <p> <span> <span> נאלצתי להשקיע </span> </span> <span> הרבה יותר עבודה </span> <span> <span> בהתפתחות אישית, מקצועית ועסקית. </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> המחירים ששילמתי אני ובני המשפחה שלי, </span> </p> <p> <span> היו בלתי נמנעים, כל עוד בחרתי להמשיך בדרך. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> אלא שמבחינתי - בכלל לא חשבתי שיש אלטרנטיבה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האמנתי בכל ליבי שאני חייבת להמשיך לעבוד ולפתח את עצמי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> התוצאה: </span> </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  </span> הגעתי סוף סוף ליום הזה שבו אני יכולה באמונה שלמה ומלאה </span> </p> <p> <span> להציג את מרכולתי לעולם כולו, </span> </p> <p> <span> באנגלית, ולמנהלים בכירים ביותר, </span> </p> <p> <span> ולדעת בוודאות גמורה - שגם להם יש מה ללמוד ממני. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לדעת שאני יכולה להסתכל עליהם בגובה העיניים, </span> </p> <p> <span> ולא מלמטה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זה היה חתיכת מסע, </span> </p> <p> <span> ואני גאה ביותר על כך שלא ויתרתי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואם יש מסר אחד בפוסט הזה הרי הוא בדיוק זה: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אל תוותרו על החלומות שלכם. </span> </p> <p> <span> תמשיכו לגדול ולהתפתח. </span> </p> <p> <span> חפשו את ההזדמנויות בדרך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וככל שתתקרבו לאמת שלכם, לעצמכם, </span> </p> <p> <span> היקום כבר ידאג להוביל אתכם ולכוון אתכם למקום המדויק והנכון ביותר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> רק אל תפסיקו את מסלול ההתפתחות שלכם. </span> </p> <p> <span> זו הדרך הבטוחה, גם אם לא תמיד הקלה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שלכם תמיד, </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נ.ב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני כבר עם הפנים קדימה. </span> </p> <p> <span> הוזמנתי לתת הרצאה בכנס בינלאומי באוסטרליה. </span> </p> <p> <span> גם שם אציג את שיטת מ.א.פ שבאנגלית נקראת </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> Triple A Traffic Light Method </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ההרצאה כבר הוקלטה ונשלחה למארגנים. </span> </p> <p> <span> הכנס יהיה בחודש ינואר 2022. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואפשר לומר ביושר שההרצאה החדשה טובה אפילו יותר מזו שהצגתי בכנס הקודם, </span> </p> <p> <span> כי אני לעולם מחפשת איך להשתפר ואיך עוד להוסיף. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> גאה על הדרך. </span> </p> <p> <span> אתם יכולים גם ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 18 Nov 2021 08:53:45 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-posta0b9b8e6 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post7b13d572 <h3> הנס הפרטי שלנו </h3> <div data-rss-type="text"> <p> <span>  תמונה: Photo Art </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> חמישי, 17 ביולי 2014 - צוק איתן. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> חמישי בלילה, כשהחיילים שלנו נכנסו קרקעית לעזה, </span> </p> <p> <span> אני עם דמעות בעיניים ותפילות ודאגה בלב נכנסתי לחדר לידה במנצ'סטר, </span> </p> <p> <span> ללדת את בני השלישי.... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> גם אחרי 9 שנים באנגליה ועוד מגורים קודמים בארצות שונות, </span> </p> <p> <span> הלב היה עדיין בישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לקח לי שנים להתרגל לחיים באנגליה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הייתי צריכה להתרגל להיות Mrs. Freeman </span> </p> <p> <span> ולא "סתם" אילנית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הייתי צריכה להתרגל לפורמליות ולנימוס הקר. </span> </p> <p> <span> ולכך שלעולם אין לדעת מה באמת חושבים ומרגישים שם, </span> </p> <p> <span> כי כולם מסתובבים כל הזמן עם מסכות.  </span> </p> <p> <span> ואין הכוונה למסכות שהתרגלנו לראות בקורונה.... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הייתי צריכה להתרגל לזה שחיים בתוך קהילה יהודית בחו"ל מחייבים יותר, </span> </p> <p> <span> מאשר החיים כישראלית בארץ. במיוחד למי שרוצה שהילדים שלו ילכו למסגרות יהודיות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הייתי צריכה להתרגל לזה שהמשפחה שלי, שהיא חלק בלתי נפרד ממני, רחוקה. </span> </p> <p> <span> זה היה קצת כמו לכרות לי איברים, אבל למדתי לחיות עם זה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתום כל ביקור בישראל היה לי קשה מאוד לעזוב ולחזור לאנגליה, </span> </p> <p> <span> אבל שם היה מרכז חיינו. (בעלי אנגלי למי שתוהה למה). </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואז הגיעו חגי תשרי 2014. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כמו בכל שנה, גם הפעם היינו בישראל בחגים, </span> </p> <p> <span> אבל זו היתה הפעם הראשונה שחיכיתי כבר לחזור הביתה. לאנגליה. </span> </p> <p> <span> הפעם הראשונה שהרגשתי ששם זה הבית, ופה כבר פחות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ודווקא אז קרה המהפך ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> סוף נובמבר 2014 - נאלצנו לקבל החלטה חד משמעית, </span> </p> <p> <span> איפה אנחנו רוצים לחיות. </span> </p> <p> <span> אנגליה או ישראל. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> לא, אנחנו לא פושעים הנמלטים מהחוק, </span> </p> <p> <span> אבל גם לאזרחים תמימים יש לעיתים אילוצים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ההחלטה היתה חייבת להתקבל באופן מיידי, </span> </p> <p> <span> והביצוע שלה היה צריך לצאת לפועל ללא דיחוי. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וכששמו אותנו בלי שתכננו עם הגב לקיר, </span> </p> <p> <span> ועם סוג של אקדח לרקה - היה ברור לנו שחוזרים לישראל. </span> </p> <p> <span> ההחלטה נפלה בתוך דקות! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> 3 שבועות בדיוק עברו מאז שקיבלנו את ההחלטה לחזור, </span> </p> <p> <span> ועד שהיינו על המטוס בחזרה עם ילדנו ופקלאותינו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> 3 שבועות של טירוף. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לא אשכח איך ביד אחת הנקתי את נועם שהיה אז בן 4.5 חודשים, </span> </p> <p> <span> וביד השניה הסתובבתי בבית עם טאבלט וצילמתי רהיטים  </span> </p> <p> <span> כדי להעלות לרשת למכירה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בתוך 3 שבועות בלבד, מכרנו 2 מכוניות  </span> </p> <p> <span> (מתגעגעת ל CRV שהיתה שלי שם...), </span> </p> <p> <span> מכרתי את רוב הריהוט. ארגנתי משלוח לישראל עם השאר.  </span> </p> <p> <span> מיינתי, ארזתי, זרקתי, סידרתי מסמכים רלוונטיים.... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> דאגתי שלילדים הגדולים יותר יהיו בית ספר וגן בארץ  </span> </p> <p> <span> שיקבלו אותם באמצע השנה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וכל זאת בזמן שבעלי חיסל את העסק שהיה לו שם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני לא יודעת אם אי פעם יצא לך לעבור דירה... </span> </p> <p> <span> אבל אם כן - תארי לך לעבור לעיר אחרת, או לארץ אחרת. </span> </p> <p> <span> יש כל כך הרבה דברים שצריך לדאוג להם, </span> </p> <p> <span> וחלק גדול מהם מתגלה תוך כדי תנועה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ולעשות כל זאת בתוך זמן כמעט אפס, </span> </p> <p> <span> עם 3 ילדים קטנים בבית. </span> </p> <p> <span> בלי שהיה לנו זמן להתכונן, או לתכנן, </span> </p> <p> <span> או אפילו להסתגל בכלל לרעיון. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> קפצנו ישירות לביצוע, כי המציאות חייבה אותנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לאורך כל הזמן הזה היתה לבעלי ולי הרגשה  </span> </p> <p> <span> שיש משהו גדול מאיתנו שקובע את המהלך. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שזה לא קורה סתם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> שאנחנו נישאים על פני גל שסוחף אותנו לישראל, </span> </p> <p> <span> כי ככה אלוהים או היקום או איך שלא תקראו לזה החליט. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אחרת מה הבהלה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה החיפזון? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> למה להתנהג כאילו אנחנו בורחים מפני אסון? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יותר מזה ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> היקום פשוט התגייס לעזור לנו לעלות על המטוס. </span> </p> <p> <span> משום מקום הופיעו כל מיני מלאכים שעזרו בסידור הבית, </span> </p> <p> <span> במיון החפצים. במכירה של הרהיטים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> והעובדה ששתי המכוניות נמכרו בתוך דקות מרגע שפרסמנו אותן, </span> </p> <p> <span> הדהימה אותנו. במיוחד אחרי שבעלי ניסה כמה חודשים קודם למכור את שלו, </span> </p> <p> <span> ללא שום רמז לקונה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> זה היה כאילו מישהו למעלה </span> </span> <span> מוודא </span> <span> <span> שנעזוב בתאריך שקבענו ! </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לא ידענו להסביר את זה, </span> </p> <p> <span> וגם לא התעכבנו לנסות להבין. </span> </p> <p> <span> היינו עסוקים באריזות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ביום חמישי, 14 בדצמבר 2014 נחתנו בישראל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ביום שישי, 15 בדצמבר 2014 קרסה התקרה בבית בו גרנו במנצ'סטר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> לא נודע לנו על כך אלא שבוע לאחר מכן מהמתווך, ואז הבנו את הבהילות. </span> </p> <p> <span> פתאום היה ברור למה היה כל כך דחוף ליקום  </span> </p> <p> <span> להוציא אותנו משם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ולמה אני בכלל מספרת לך את כל זה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> היה נכון לחשוב שאני רוצה להעביר לך את המסר  </span> </p> <p> <span> של ההתמסרות למה שהיקום רוצה בשבילנו, </span> </p> <p> <span> כי הוא תמיד מכוון אותנו לטוב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל האמת היא שהפעם הזו, זה הרבה יותר פשוט ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הסתיו הגיע. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ופתאום התגעגעתי כל כך לשלכת באנגליה. </span> </p> <p> <span> לצבעים המשתנים של העצים. </span> </p> <p> <span> למדרכות המתמלאות ערימות של עלים. </span> </p> <p> <span> לגשם המטפטף. למעילים, לכפפות, לצעיפים.... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז זה פוסט קצת נוסטלגי, </span> </p> <p> <span> אבל הוא בא מהלב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ואם בין השורות </span> <span> <span> </span> </span> <span> המסר של התמסרות בכל זאת עובר - הרי זה משובח ! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אוהבת תמיד, </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> </div> Wed, 29 Sep 2021 09:43:33 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post7b13d572 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post837cc8c6 <div data-rss-type="text"> <div> <span> <font> תמונה: pinterest </font> </span> </div> <div> <span> <font> <br/> </font> </span> </div> <div> <span> <font> שלום לך, </font> </span> </div> <div> <font> כאן אילנית פרימן </font> </div> <div> <font>   </font> </div> <div> <font> איך עבר עליכם ראש השנה? </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אצלי השנה התחילה בניהול סיכונים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> קיבלתי וואצאפ ממש בערב החג  </font> </div> <div> <font> שהבן שלי נחשף בבית ספר לחולה מאומת,  </font> </div> <div> <font> ועליו להיכנס לבידוד מניעתי.  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> (מה זה בכלל בידוד מניעתי, </font> </div> <div> <font> ומה ההבדל בין זה לבין בידוד רגיל?) </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> והחג אוטוטו נכנס. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> מה עושים? </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בית כנסת (לא הלך) </font> </div> <div> <font> ארוחות חג (ישב איתנו. היינו רק חמישתנו) </font> </div> <div> <font> ומצוות החג - שופר (שמע מהמרפסת בעל תוקע שעבר ברחוב) </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <span> וכיוון שישב איתנו בארוחות, </span> <br/> </div> <div> <font> בצאת החג יצאנו לבילוי משפחתי, </font> </div> <div> <font> ועמדנו בפקק של למעלה משעתיים </font> </div> <div> <font> לבצע בדיקת קורונה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> וזה לא נגמר כאן. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> משתפת שהחלטתי שמתוך אחריות חברתית, </font> </div> <div> <font> לא אשלח את הילדים האחרים לבית ספר, </font> </div> <div> <font> עד שנקבל תוצאות שליליות גם להם,  </font> </div> <div> <font> כי הם נחשפו לבן שנחשף... </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> מצב מורכב....  </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> דורש ניהול סיכונים חברתי מחושב. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> האמת, שעוד לפני הקורונה - מעולם לא שלחתי את הילדים עם חום, </font> </div> <div> <font> או אפילו חשד לזה שלא מרגישים טוב,  </font> </div> <div> <font> כדי שלא ידביקו אף אחד בוירוסים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אני מודעת לכך שהתמזל מזלי שזה לא פוגע לי בעבודה, </font> </div> <div> <font> כי אני עובדת מהבית כבר הרבה שנים. </font> </div> <div> <font> ובנוסף, ההורים שלי כמעט תמיד התגייסו לעזרה. </font> </div> <div> <font> (אין על ההורים שלי בעולם !) </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> אולי לא צריך לבוא בטענות להורים  </font> </div> <div> <font> שבכל זאת שולחים את הילדים למסגרות, </font> </div> <div> <font> גם כשיש חשד קל שבקלים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> למרות שקשה מאוד לא להתעצבן / לכעוס / להאשים, </font> </div> <div> <font> כשמישהו מדביק אחרים,  </font> </div> <div> <font> או אפילו שולח כיתות שלמות לבידוד. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> מציעה שניקח כולנו נשימה עמוקה. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> זה כנראה לא הולך להיעלם כל כך מהר. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> הבא נלמד את השיעור הגדול של הקורונה, והוא: </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> שאף אחד לא מנותק מהאחרים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> למרות הבידודים. </font> </div> <div> <font> למרות הריחוק החברתי. </font> </div> <div> <font> למרות הסגרים. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> בסוף, כולנו תלויים אחד בשני,  </font> </div> <div> <font> ועלינו לנהל את הסיכונים של עצמנו, </font> </div> <div> <font> תוך לקיחת אחריות אישית וחברתית. </font> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <span> שנה טובה לכולם </span> </div> <div> <font> <br/> </font> </div> <div> <font> (אגב - בינתיים יצאנו כולנו שליליים)  </font> </div> </div> Fri, 10 Sep 2021 07:44:22 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post837cc8c6 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-postfe8fa059 <div data-rss-type="text"> <div> <span> שלום לך , </span> </div> <div> <span> כאן אילנית פרימן </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נתחיל בברכות חמות לכל ההורים שילדיהם  </span> </div> <div> החלו השבוע את שנת הלימודים החדשה. </div> <div> <br/> </div> <div> בני הקטן, נועם דוד, בתמונה למעלה, התחיל השנה כיתה א', </div> <div> שזה ציון דרך חשוב להורים לא פחות מאשר לילדים. </div> <div> יש משהו מרגש בזה שהקטן עבר כבר לשלב הבא בחיים. </div> <div> <br/> </div> <div> זה רק נראה בתמונה שהכל היה חלק. </div> <div> האמת היא שבדרכנו לבית הספר  </div> <div> הוא אמר שהוא לא רוצה ללכת. </div> <div> <br/> </div> <div> אז... </div> <div> <br/> </div> <div> <b> <font> הלכנו קודם לגן לקבל חיבוק אוהב, חזק ומחזק מהגננת. </font> </b> </div> <div> <br/> </div> <div> לא תאמינו איזה גשר מוצלח היו הדקות הספורות הללו  </div> <div> כדי להכניס אותו לבית ספר. </div> <div> ללא שום התנגדות או היסוס. </div> <div> <br/> </div> <div> סיפרתי את זה להרבה אנשים, </div> <div> וכולם הגיבו פחות או יותר באותה צורה: </div> <div> <br/> </div> <div> איזה רעיון דגול ! </div> <div> את גדולה ! </div> <div> אנסה לזכור וליישם בעצמי כשיגיע היום של הבת שלי... </div> <div> <br/> </div> <div> <span> והאמת שעם כל המחמאות - לי זה נראה הכי טבעי בעולם. </span> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> בכלל לא חשבתי שיש בזה משהו מיוחד. </div> <div> <br/> </div> <div> <span> אבל שימח אותי שאחרים מתייחסים לזה כאל משהו ענק. </span> <br/> </div> <div> <span> קיבלתי בכיף את המחמאות שהמשיכו לזרום. </span> </div> <div> <span> שזה דווקא לא מובן מאליו בשבילי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> האם אני תמיד מסוגלת להבין כך לליבו של הילד? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לא ! </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לא תמיד יש לי סבלנות. </span> </div> <div> <span> ולא תמיד אני יכולה להכיל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <b> <font> אבל חייבת לציין שעל הבוקר הזה של  1 בספטמבר 2021 </font> </b> </span> </div> <div> <span> <b> <font> אני מרגישה גאה בעצמי על התושייה, ההבנה, הגמישות, הספונטניות. </font> </b> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אולי לפעמים אני בכל זאת אמא מיוחדת :) </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וזוהי הדוגמא האישית שאני רוצה לתת לך לקראת השנה החדשה. </span> </div> <div> <span> שתדעי גם את לראות את מה שמיוחד בך, </span> </div> <div> <span> גם אם זה דרך שיקופים של אחרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ושתקבלי את המחמאות של הסביבה באהבה, </span> </div> <div> <span> בלי לומר "אבל" ובלי להקטין אותן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וזה הזמן לאחל  </span> </div> <div> <span> שנת לימודים פוריה ומוצלחת לכל הילדים, ההורים והמורים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> אוהבת תמיד, </div> <div> <br/> </div> <div> <span> אילנית </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> Fri, 03 Sep 2021 08:48:23 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/my-postfe8fa059 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post5b289ce5 <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/5ddb5193/dms3rep/multi/6T7A3573.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <div> <span> בתמונה: </span> </div> <div> <span> הצוות המדהים שעבד איתי על אירועי ההפנינג של PMI. </span> </div> <div> <span> גלית עמנואלי שואף וליאור ישי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שלום לך  </span> </div> <div> <span> כאן אילנית פרימן </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מסקנות חדשות ישנות שמקבלות משנה תוקף לאחרונה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תמיד הייתי "סוליסטית". </span> </div> <div> <span> הכוונה היא שתמיד בחרתי בסוג עבודה שאפשר לי לעבוד לבד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> יותר מזה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> רוב חיי הרגשתי שאני לא באמת יכולה לסמוך על אף אחד, </span> </div> <div> <span> ולכן, באופן טבעי, גם לקחתי עבודות שלא הייתי צריכה לסמוך על אחרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מבחינתי, לפתוח עסק עצמאי היה מהלך טבעי. </span> </div> <div> <span> אני אוהבת את העצמאות שלי, ובעיקר את החופש שלי. </span> </div> <div> <span> אוהבת את זה שלא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. </span> </div> <div> <span> שאני היחידה שמקבלת החלטות על הכל, כל הזמן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אבל האמת היא? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שזה מתיש. </span> </div> <div> <span> זה שוחק. </span> </div> <div> <span> זה לפעמים אפילו מייאש. </span> </div> <div> <span> והבדידות מתגלה כלא כל כך זוהרת.. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בשלב די מוקדם הבנתי שכדי לקדם את העסק, </span> </div> <div> <span> צריך לייצר שיתופי פעולה עם קולגות. </span> </div> <div> <span> ואז התחלתי לעשות כנסים אינטרנטיים. </span> </div> <div> <span> (סיכוי מצוין אגב שהגעת לרשימה הזו דרך  </span> </div> <div> <span> השתתפות באחד מהכנסים האינטרנטיים שארגנתי). </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בזמן שעבר מאז, אני קולטת יותר ויותר את הכח של הביחד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לאחרונה, התחלתי בפעם הראשונה בחיי </span> </div> <div> <span> לנהל צוות שעובד איתי ביחד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> התברכתי בצוות מדהים שמשתף פעולה בכל דבר, </span> </div> <div> <span> יוזם, פועל, חושב איתי ביחד. </span> </div> <div> <span> באמת שלא קשה "לנהל" אותם. </span> </div> <div> <span> ואני מתייחסת אליהם כמו אל שותפים למסע. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ואני לומדת שכשעובדים עם עוד אנשים, </span> </div> <div> <span> אפשר לקדם עוד ועוד פרויטקים. </span> </div> <div> <span> אפשר לפתח עוד ועוד רעיונות. </span> </div> <div> <span> לקדם ולהתקדם. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לבד - הכוחות מוגבלים. </span> </div> <div> <span> הזמן תחום. </span> </div> <div> <span> וכל כח היצירתיות שיש, </span> </div> <div> <span> לא יכול לבוא לידי ביטוי במלואו, </span> </div> <div> <span> כי פשוט אי אפשר ! </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ופתאום, עם צוות, שהולך וגדל, </span> </div> <div> <span> אפשר לחלום בגדול. </span> </div> <div> <span> אפשר לעוף. </span> </div> <div> <span> אפשר לעשות עוד ועוד... </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> זו חוויה נהדרת בשבילי. </span> </div> <div> <span> ההבנה הזו שהשמיים הם באמת בטווח נגיעה. </span> </div> <div> <span> שאני לא חייבת לעשות הכל לבד. </span> </div> <div> <span> שאפשר לשחרר ולסמוך על אחרים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מה היה צריך כדי להגיע לזה? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הרבה עבודה על התחושה הזו של "אני לבד בעולם". </span> </div> <div> <span> להבין שאני לא באמת לבד. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> זה לא קרה ביום, </span> </div> <div> <span> אבל התמדה וחתירה מתמדת להתפתחות  </span> </div> <div> <span> הוכיחה את עצמה בסוף. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ואם אני יכולה - גם את יכולה ! </span> </div> <div> <span> בהצלחה </span> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 22 Aug 2021 14:34:11 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post5b289ce5 thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post <h3> קפצתי למים עמוקים של אי וודאות, וזה מצליח לי בגדול </h3> <div data-rss-type="text"> <div> <span> שלום לך  </span> </div> <div> כאן אילנית פרימן </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> נעלמתי לתקופה ארוכה יחסית. </div> <div> ואני חושבת שמגיע לך לדעת מה קורה. </div> <div> <br/> </div> <div> אז ככה: </div> <div> <br/> </div> <div> בחודשים האחרונים אני עוברת שינוי מאוד גדול בחיים שלי. </div> <div> <br/> </div> <div> שינוי לטובה &#55357;&#56478; </div> <div> <br/> </div> <div> שנים אני מדברת איתך על מימוש הפוטנציאל, </div> <div> ועל כמה זה חשוב, </div> <div> וכמה זה פוגע לנו בנפש כשאנחנו חיים קטן ולא מספק. </div> <div> <br/> </div> <div> וכמו שאת יודעת - מה שאני ממליצה לך - אני קודם כל ממליצה לעצמי. </div> <div> <br/> </div> <div> במשך תקופה ארוכה הרגשתי שאני עושה משהו מאוד חשוב כאן, </div> <div> מאוד נהניתי ממה שעשיתי וגם קיבלתי פידבקים מדהימים מלקוחות. </div> <div> <br/> </div> <div> אבל... </div> <div> <br/> </div> <div> היה אבל בחיים המקצועיים שלי. </div> <div> <br/> </div> <div> הרגשתי שאני לא נמצאת במקום המדויק ביותר שלי. </div> <div> <br/> </div> <div> משהו היה חסר, ולא בדיוק ידעתי להגדיר מה. </div> <div> <br/> </div> <div> אז עשיתי תהליך מאוד ארוך ומתיש של חקירה. </div> <div> היו לי הרבה מאוד רגעי ייאוש ששום דבר לא משתנה. </div> <div> הרגשתי הרבה פעמים שכנראה שלעולם לא באמת אמצא את עצמי. </div> <div> שזה לוקח הרבה יותר מידי זמן, ושלמרות כל העבודה הפנימית -  </div> <div> עדיין בגיל 50+, אין לי את הכיוון המדויק שלי בחיים. </div> <div> <br/> </div> <div> ואני לא מדברת איתך על שבוע-שבועיים. </div> <div> <br/> </div> <div> אני מדברת איתך על שנתיים ויותר מאז שיצאתי לדרך עצמאית  </div> <div> עם שיטת מ.א.פ למימוש הפוטנציאל ! </div> <div> <br/> </div> <div> במשך השנתיים האלה ליוותה אותי איריס המדהימה תקופה ארוכה מאוד. </div> <div> היא דווקא לא התייאשה ממני, למרות כל הבורות שנפלתי אליהם בדרך. </div> <div> <br/> </div> <div> ואחריה הלכתי לעוד מאמנים שניסו כל אחד בדרכו הוא, </div> <div> להעלות אותי על המסלול הנכון. </div> <div> <br/> </div> <div> ובחודשים האחרונים זה סוף סוף קורה ! </div> <div> <br/> </div> <div> סיפרתי כאן באחד המיילים הקודמים שלי </div> <div> על כך שהתחלתי במקביל למה שאני עושה פה </div> <div> גם לתת שירות לעמותה לניהול פרויקטים בישראל (PMI). </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> אפשר לטעון שהגעתי לעמותה במקרה. </div> <div> אלא שאני חושבת שהיקום פשוט זימן לי הזדמנות לגדול, ובענק. </div> <div> <br/> </div> <div> נכנסתי לתפקיד עם סקרנות מאוד גדולה לראות כמה רחוק הוא יקח אותי, </div> <div> כי היה לי לגמרי ברור שזו הדרך שלי להגיע לשלב הבא. </div> <div> <br/> </div> <div> הבנתי מאוד מהר שהתפקיד בעמותה מוציא ממני </div> <div> סט כישורים שהיה רדום במשך תקופה ארוכה. </div> <div> <br/> </div> <div> סט כישורים שהם הם הפוטנציאל האמיתי הגלום בי. </div> <div> <br/> </div> <div> סט כישורים שידעתי שקיים בי, ושבא לידי ביטוי מאוד יפה בעבר, </div> <div> אלא שהוא נדחק הצידה עם כל הפעילות הענפה שלי בתחומים אחרים. </div> <div> <br/> </div> <div> ופתאום, כשסט הכישורים הזה התחיל לבוא לידי ביטוי בתפקיד החדש, </div> <div> הרגשתי שאני מתחילה ממש לפרוח. </div> <div> <br/> </div> <div> אם לומר את האמת - אני חושבת שסוף סוף עליתי על המסלול המדויק, </div> <div> למרות שעוד לא הגעתי לסוף הדרך. </div> <div> <br/> </div> <div> אני חושבת שיש לי עוד עבודה בעניין של המטרה הסופית, </div> <div> אבל אני חד משמעית נמצאת במסלול שיוביל אותי אליה. </div> <div> <br/> </div> <div> אין לי ספק. </div> <div> ואין לי התלבטות. </div> <div> <br/> </div> <div> את בטח תוהה מהו אותו סט כישורים? </div> <div> <br/> </div> <div> אז במקום לפרט לך את היכולות שלי אספר לך מה היה בחודש האחרון: </div> <div> <br/> </div> <div> לעמותה יש 2 כנסים בשנה. </div> <div> כנס שנתי גדול של כ - 1,000 איש, </div> <div> וכנס קטן יותר בסוף השנה. </div> <div> <br/> </div> <div> אלא שהקורונה שינתה את כללי המשחק לכולם. </div> <div> <br/> </div> <div> אז ארגנתי לעמותה כנס היברידי, </div> <div> שזה אומר 7 כנסים וירטואלים + כנס מסכם פיזי </div> <div> שהיה בלגו בראשון לציון. </div> <div> <br/> </div> <div> אני הייתי אמונה על הארגון וההנחייה של כל 8 הכנסים הללו. </div> <div> <br/> </div> <div> הבאתי (בעזרת 2 מתנדבים שעזרו לי יד ביד) </div> <div>  23 מרצים מישראל, ארה"ב ואוסטרליה לכנסים הוירטואלים. </div> <div> ועוד מרצים מישראל ומאירלנד לכנס הפיזי. </div> <div> <br/> </div> <div> אני עצמי נתתי גם הרצאה שסיכמה את האירועים כולם בכנס הפיזי. </div> <div> הרצאה שזכתה לשבחים רבים. </div> <div> <br/> </div> <div> במשך 8 ימים הייתי על הבמה הוירטואלית והפיזית, </div> <div> ישירות במרכז של אור הזרקורים.  </div> <div> <br/> </div> <div> קיבלתי עשרות פידבקים מפרגנים במיוחד על הארגון, </div> <div> על ההנחייה, על ההרצאה. </div> <div> <br/> </div> <div> מנכ"ל העמותה אמר לי שברור לי שהיום (במפגש הפיזי) </div> <div> יתייחסו אלי כמו אל כלה... </div> <div> ואכן כך היה ! </div> <div> <br/> </div> <div> אנשים ניגשו אלי רק כדי ללחוץ לי את היד ולומר כל הכבוד. </div> <div> הייתי סוג של סלבריטי ליום, כי כולם הכירו אותי מהכנסים הוירטואליים שקדמו לפיזי. </div> <div> <br/> </div> <div> למעשה, הם מכירים אותי עוד מלפני כן. </div> <div> כי בחודשים האחרונים אני כותבת להם ניוזלטר אחת לשבוע, </div> <div> ואני מראיינת אנשים מהארץ ומחו"ל. </div> <div> ואני אחראית על וובינרים חודשיים. </div> <div> ועוד ועוד אירועים גדולים וקטנים.... </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> ואת יודעת מה הכי מצחיק בכל זה? </div> <div> <br/> </div> <div> שאני בעצמי בכלל לא מנהלת פרויקטים, </div> <div> בתואר לפחות. </div> <div> <br/> </div> <div> אבל אני לומדת את העולם הזה תוך כדי תנועה, </div> <div> כי כל מה שאני עושה הוא להעצים ולמקצע מנהלי פרויקטים. </div> <div> זה תפקיד העמותה, ולפיכך, גם תפקידי. </div> <div> <br/> </div> <div> ובתוך כל זה - אני מדברת איתם על שיטת מ.א.פ, </div> <div> ועל מודלים אחרים שפיתחתי. </div> <div> <br/> </div> <div> ואני מכניסה את התכנים של התפתחות אישית ורוחנית  </div> <div> גם למקצוע הזה שהוא מאוד ארצי. </div> <div> כי זה האני מאמין שלי. </div> <div> <br/> </div> <div> ואולי אני לא צריכה לספר לך את זה, </div> <div> אבל אני ממש מתרגשת... </div> <div> <br/> </div> <div> הגשתי מועמדות לתת הרצאה בכנס בינלאומי של PMI. </div> <div> עוד לא קיבלתי תשובה חיובית, </div> <div> <br/> </div> <div> אבל </div> <div> <br/> </div> <div> ההרצאה שלי תהיה על איך שיטת מ.א.פ יכולה לעזור למנהל פרויקט  </div> <div> לגייס את הצוות שלו לעבודה משותפת. </div> <div> <br/> </div> <div> במילים אחרות - מה שעשיתי עד כה - לא הולך לאיבוד בכלל. </div> <div> הוא פשוט משתדרג. </div> <div> <br/> </div> <div> אולי קצת משנה קהל. </div> <div> <br/> </div> <div> אבל התוכן במהות שלו - הוא אותו תוכן. </div> <div> <br/> </div> <div> ואין מאושרת ממני על ההתפתחויות החדשות בחיי. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> כותבת לך באהבה גדולה, </div> <div> <br/> </div> <div> ובאיחולי מימוש הפוטנציאל שלך !  </div> <div> <br/> </div> <div> לעולם אל תוותרי עד שתגיעי ליעד. </div> <div> <br/> </div> <div> אילנית </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> Thu, 29 Jul 2021 14:22:32 GMT ilanitfreemansup@gmail.com (אילנית פרימן) https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-posta874f8ca <h3> עונש הוא דבר רגשי, ואסור לשכוח את זה </h3> <div data-rss-type="text"> <div> <span> צילום: Gideon Markowicz FLASH90, פלאש 90 </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שלום לך   </span> </div> <div> <span> כאן אילנית פרימן  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אני רוצה רגע להתייחס ליהודה משי זהב.  </span> </div> <div> <span> ולא, אני לא הולכת לכתוב כאן כתב אישום או כתב הגנה.  </span> </div> <div> <span> אני רוצה להפנות אותך למשהו אחד שלי באופן אישי  </span> </div> <div> <span> בולט בכל מה שקרה מאז שהתפוצצה הפרשה שלו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תראי,  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> שמענו הרבה תגובות על נסיון ההתאבדות שלו,  </span> </div> <div> <span> שמענו רבים שמאחלים לו שיבריא רק על מנת  </span> </div> <div> <span> שיוכלו להעמידו לדין ולשלוח אותו ולהירקב בכלא.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ואני שואלת:  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> האם זו דרך הענישה היחידה?  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> במילים אחרות - יכול להיות שאת העונש שלו,  </span> </div> <div> <span> אם אכן מגיע לו, הוא כבר קיבל?  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מי קבע שרק מאחורי סורג ובריח מקבלים עונש?  </span> </div> <div> <span> האם זה לא רק צורך של אנשים לראות אותו סובל?  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> בואו נזכור שכגודל העליה, כך גם גודל הנפילה! </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> הבנאדם עמד לקבל את פרס ישראל על פועלו בזק"א. </span> </div> <div> <span> ושניה אחרי זה הפך מגיבור למפלצת. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אתם יכולים לתאר לעצמכם את גודל הבושה? </span> </div> <div> <span> את עומק השבר שעובר עליו ועל משפחתו? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אני לא מצדיקה לרגע מעשים של אלימות / ניצול מיני, </span> </div> <div> <span> ויש לי דעה מאוד נחרצת וקיצונית על אנסים על כל גווניהם. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אבל המקרה הזה לימד אותי משהו. </span> </div> <div> <span> הוא לימד אותי שאף אחד לא באמת יודע  </span> </div> <div> <span> מתי ואיך יקבל אדם את עונשו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כי עונש זה לא בהכרח מה שקבוע בחוק, </span> </div> <div> <span> או מה שידון אותו שופט בבית המשפט. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <b> עונש זה מושג הרבה יותר רחב ורגשי. </b> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> תחשבי על זה... </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אילנית </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <br/> </div> </div> Sun, 25 Apr 2021 15:02:12 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/my-posta874f8ca thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/5ddb5193/dms3rep/multi/red-yarn-heart-shaped-wall-background.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> יש לך חשבונות כואבים שנותרו פתורים? </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> שלום לך <br/> כאן אילנית פרימן <br/> <br/> לפני כמה שנים עבדתי כשכירה במקום מסוים. <br/> באותם ימים עברתי המון משברים בחיי האישיים, <br/> ולא בדיוק נתתי את הנשמה למקום העבודה, <br/> כמו שאני יודעת לעשות בדרך כלל. <br/> <br/> לא שחלילה זלזלתי, או חיפפתי. <br/> עשיתי את העבודה שלי, <br/> אבל לא הרבה יותר מזה. <br/> אפשר לומר שהייתי די ראש קטן. <br/> <br/> ולא בגלל שאני לא יודעת להיות ראש גדול, <br/> אלא בגלל שלא הייתי מסוגלת להכיל שום דבר. <br/> חיי הפרטיים היו על סף קריסה בכל תחום אפשרי. <br/> <br/> אבל מה? <br/> <br/> הרגשתי ממש חרא עם עצמי. <br/> היה בתוכי כל הזמן קול שאמר: <br/> אילנית את לא בסדר. <br/> את לא נותנת מעצמך את ה - 100%. <br/> <br/> ולמרות זאת, מבחינתי, היה זה אחד ממקומות העבודה <br/> המוצלחים ביותר שהיו לי אי פעם. <br/> זה היה מקום די קטן, ומאוד משפחתי. <br/> ואחד הדברים היפים שם היה <br/> שהם לא ראו את העובדים רק כעובדים, <br/> אלא גם כבני אדם עם חיים פרטיים משל עצמם. <br/> <br/> <br/> סיימתי את עבודתי שם ביחסי אהדה והערכה הדדיים. <br/> <br/> ובכל זאת, רציתי במשך כמה שנים לדבר עם הבוס הישיר שלי, <br/> כי הרגשתי שאני רוצה קצת להסביר את עצמי. <br/> לנסות לגשר על הפער בין איך שאני יודעת להיות, <br/> ובין איך שהייתי במציאות של אותם ימים... <br/> <br/> ולא עשיתי את זה. <br/> <br/> אלא שלפני כחודשיים היתה לי ההזדמנות. <br/> מישהי שהתכוונתי להיכנס איתה לקשר עסקי כלשהו, <br/> רצתה המלצה מאנשים שעבדו איתי בעבר. <br/> <br/> וחשבתי לעצמי שהנה ההזדמנות שלי, <br/> לנקות את השולחן מול הבוס הישיר לשעבר. <br/> <br/> אז שלחתי לו הודעה, <br/> וסיפרתי לו את "מאחורי הקלעים" של אילנית שהיתה שם. <br/> <br/> התנצלתי על כך שלא נתתי את הנשמה כמו שאני יודעת. <br/> הסברתי למה זה קרה. ועל הדרך גם הודתי לו ולכולם, <br/> וסיפרתי כמה אני מעריכה את השנתיים שהייתי במחיצתם. <br/> <br/> שאלתי אם יהיה מוכן להמליץ עלי לאותה אישה, <br/> והוא אכן דיבר איתה. <br/> <br/> בוספו של דבר, אותו קשר עסקי שעמד על הפרק, <br/> לא יצא אל הפועל מסיבות שונות, שאינן רלוונטיות לסיפור שלנו. <br/> <br/> האמת היא שהוקל לי שזה לא הסתדר בסוף. <br/> וחשבתי שאם כל מה שהיה צריך לצאת מזה, <br/> זה שסוף סוף אנקה את השולחן מול הבוס לשעבר - דיינו! <br/> <br/> ברצינות. <br/> <br/> אלה המחשבות שהיו לי. <br/> <br/> לא תארתי לעצמי שבתוך זמן קצר ביותר, <br/> אתבשר על מותו של האיש מסרטן. <br/> <br/> כשפניתי אליו בבקשת טובה - <br/> לא ידעתי את דבר המחלה, והוא לא סיפר לי על כך. <br/> הוא רק נענה לבקשתי, כי היה לו לב רחב ונדיב, <br/> כמו שלא הכרתי אצל אף אחד! הוא באמת היה אדם מיוחד. <br/> <br/> ופתאום, הודעת פייסבוק הותירה אותי נדהמת. <br/> הוא היה יחסית צעיר, בן 61 בסה"כ. <br/> <br/> ולמרות ההלם והעצב והכאב שליוו אותי כששמעתי את הבשורה, <br/> שמחתי על 2 דברים: <br/> <br/> הראשון - שבכלל זכיתי להכיר אדם שכזה. <br/> השני - שהספקתי להתנצל על משהו שישב לי על הלב כבר כמה שנים, עוד בחייו. <br/> <br/> וכאן אני מזמינה אותך לחשוב <br/> עם מי בחייך את מרגישה שיש עדיין </span> </span> <a href="https://secure.cardcom.solutions/e/xm0K" target="_blank"> חשבון כואב שנותר פתוח? </a> <span> <br/> משהו שצריך לסגור, וכמובן לסגור יפה? <br/> <br/> בשבילי היתה זו הזדמנות עסקית שהיוותה את הטריגר לעשות זאת. <br/> אולי בשבילך - המייל הזה יכול להיות הזרז. <br/> <br/> כי אנחנו לא יודעים מה עומד לקרות לאף אחד מאיתנו. <br/> <br/> ואם אפשר להנעים עניינים פתוחים שיושבים על הלב.  </span> </p> <p> <span> עניינים שגורמים לנו להתבייש, להקטין את עצמנו, </span> </p> <p> <span> לחשוב שאנחנו לא בסדר. להאמין שלא מגיע לנו חיים טובים.... <br/> <br/> זה הזמן לעשות זאת. <br/> <br/> אל תתביישי, ואל תהססי. <br/> <br/> עכשיו זה זמן מצוין! <br/> ושהיה בהצלחה. <br/> <br/> אגב - לא תמיד הדברים צריכים להיסגר ישירות מול הבן אדם השני. <br/> לפעמים אפשר לסגור דברים אנרגטית, גם אני עם עצמי. <br/> <br/> ואם את צריכה עזרה לעשות זאת <br/> את מוזמנת לסשן מיוחד בו אני אעזור לך לתווך את הדברים, <br/> בינך לבין מושא העניין הפתוח. <br/> בין אם חי הוא, או שכבר מת. <br/> <br/> אין לך מה לחשוש מהעניין. <br/> אני לא מעלה באוב אף אחד. <br/> לא מכשפת ולא מחרבשת. <br/> <br/> אני פשוט מתווכת בינך, לבין אותו אדם, <br/> או אותו מקרה, ועוזרת לך לעשות שלום בין כל המעורבים בדבר. <br/> <br/> </span> <a href="https://secure.cardcom.solutions/e/xm0K" target="_blank"> אנחנו עושות את זה בשיחה טלפונית, </a> </p> <p> <a href="https://secure.cardcom.solutions/e/xm0K" target="_blank"> בדרך של האנשה, ובטכניקה שעוזרת להבין את התמונה הגדולה,ולסלוח, ולהשלים. </a> <span> <br/> <br/> השיחה אורכת כשעה, <br/> והרבה מאוד דברים ונטל משתחררים ממנה. <br/> <br/> בהבטחה! <br/> <br/> <br/> באהבה גדולה <br/> <br/> אילנית </span> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Dec 2020 13:56:35 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/make-the-most-of-the-season-by-following-these-simple-guidelines thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/5ddb5193/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%9F+2.jpg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> <span> שיעור על אנושיות </span> </span> </h2> <h2> <span> <span>  </span> שקיבלנו בשידור ישיר מבריטניה </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שלום לך </span> </p> <p> <span> כאן אילנית פרימן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מכירה את התכנית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> BRITAN'S GOT TALENT ? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זוהי תכנית כשרונות שהגיעה מבריטניה לכל העולם, </span> </p> <p> <span> גרמה לקריירות של מוכשרים כמו סוזן בוייל לנסוק לשחקים, </span> </p> <p> <span> ובמשך יותר מעשור מספקת בידור משובח לצופים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני אוהבת את התכנית הזו מאוד! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> השנה זכה בתכנית איש בשם ג'ון קורטני. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> האמת היא שמהאודישין הראשון שלו, </span> </p> <p> <span> קיוויתי שהוא יזכה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל זה גם היה קצת יותר מלקוות. </span> </p> <p> <span> הרגשתי שמגיע לו שיזכה, </span> </p> <p> <span> ותגובות השופטים יחד עם ה - GOLDEN BUZZER שהוא קיבל, </span> </p> <p> <span> ביטאו היטב את התחושות שלי, כמו של רבים אחרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל למה בעצם הגיע לו לזכות? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא לא הציג איזה כישרון יוצא דופן באופן מיוחד. </span> </p> <p> <span> והרי זוהי תכנית הכשרונות, אולי הגדולה בעולם. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וכבר ראינו בה זמרים עם קול אדיר, </span> </p> <p> <span> רקדנים, אקרובטים, קוסמים ומה לא? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וג'ון, כפי שהוא בעצמו מעיד על עצמו, </span> </p> <p> <span> "בסה"כ פסנתרן, עם בדיחות גרועות על אבהות". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז איך יכול להיות שדווקא הוא זכה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הניתוח שלי אינו קשור לתחום האומנות, </span> </p> <p> <span> אלא לתחום הפסיכולוגיה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ג'ון זכה מסיבה אחת מאוד חזקה: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא הביא את עצמו בדיוק כפי שהוא. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> עם החששות להגיע לאודישין, </span> </p> <p> <span> וההודאה שהוא עושה את זה "בשביל הילדים". </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא הביא את ה"חולשה" או השבריריות, </span> </p> <p> <span> כשהודה שהוא צריך חיבוק, כשהגיע לחצי הגמר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא ידע לצחוק על עצמו בצורה שמכבדת את כולם. </span> </p> <p> <span> הוא הראה שוב ושוב כמה המשפחה שלו חשובה לו, </span> </p> <p> <span> והזכיר לכולם פעם אחר פעם את סדרי העדיפויות הנכונים של החיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הגמר היה השיא בשיר על הדברים הקטנים של החיים, </span> </p> <p> <span> שבעצם הופכים אותם למשמעותיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מובן שגם עזר שיש לו כישרון לעשות הכל בחן, </span> </p> <p> <span> תוך כדי נגינה על הפסנתר. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הוא זכה כי האישיות שלו כבשה את הצופים. </span> </p> <p> <span> הוא ניגן לכולנו על מיתרים פנימיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הראה לנו אותנטיות מהי, וכמה אנו כמהים לה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה שהביא אותו לזכייה בגמר 2020 </span> </p> <p> <span> זה הכנות שלו, הצניעות שלו, הענווה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נראה לי שכולנו יכולים ללמוד ממנו הרבה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> באהבה גדולה, </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Dec 2020 13:56:35 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/keep-in-touch-with-site-visitors-and-boost-loyalty thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/5ddb5193/dms3rep/multi/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94.jpeg" alt=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <h2> <span> המסקנה מהחתונה שהייתה אצלנו בבית </span> </h2> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> שלום לך  </span> </p> <p> <span> כאן אילנית פרימן </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ביום שישי היתה אצלנו חתונה בבית. </span> </p> <p> <span> בת דודה שלי עם בחיר ליבה </span> </p> <p> <span> היו אמורים להתחתן באולם, </span> </p> <p> <span> אבל האולמות נסגרו בחסות הקורונה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז הצענו להן להתחתן על המרפסת שלנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> גם אני ובעלי התחתנו פה על המרפסת. </span> </p> <p> <span> יש לנו מרפסת גדולה עם נוף יפהפה של ירושלים, </span> </p> <p> <span> אז למה לא להנות ממנה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> היתה להם התלבטות גדולה, </span> </p> <p> <span> כי היתה פנטזיה מאוד ברורה של איך צריכה להיות חתונה. </span> </p> <p> <span> ופתאום אנחנו באנו והצענו משהו אחר, </span> </p> <p> <span> ועוד התעקשנו שזה יהיה לפי ההנחיות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הגבלנו את מספר האורחים,  </span> </p> <p> <span> למרות שהמרפסת יכולה להכיל 100 אנשים בקלות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> והיה להם חשש שלעשות אירוע בבית, </span> </p> <p> <span> כי חשבו שזה לא יוצא יותר זול, </span> </p> <p> <span> וזה בהחלט יוצר המון עבודה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וזה נכון! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> בעלי יחד עם שלושת הילדים שלי, ואני </span> </p> <p> <span> עבדנו מאוד קשה כל השבוע כדי להכין את הבית, </span> </p> <p> <span> שיראה כמו אולם מפואר.  </span> </p> <p> <span> למזלנו, הפוטנציאל ממילא קיים בבית,  </span> </p> <p> <span> אבל כן צריך טיפה יותר להשקיע מהרגיל. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אמנם, יש בעלי מקצוע שסחבו ועיצבו וביצעו, </span> </p> <p> <span> אבל אף אחד לא יטפל בבית שלו כמו בעלי הבית. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני לא כותבת לך את כל זה כדי לקבל מחיאות כפיים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני דווקא רוצה לדבר איתך על משהו אחר שקורה לי, </span> </p> <p> <span> כשאני מנדבת את הבית שלי לאירוח בסדר גודל שכזה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הדאגה העיקרית שלי עם החתונה זה, </span> </p> <p> <span> שלא יעמדו בהנחיות. כלומר, </span> </p> <p> <span> שיגיעו יותר אורחים מכפי שסיכמנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> במצב רגיל - הייתי ממש כועסת על זה, </span> </p> <p> <span> כי הייתי מרגישה שלא רק שלא מכבדים את הבקשה שלי ושל בעלי, </span> </p> <p> <span> אלא שממש דורסים אותנו, ועוד בתוך הבית שלנו. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ומתוך הכרות עם הנפשות הפועלות, </span> </p> <p> <span> לא הייתי מתפלאת אם זה היה קורה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אבל אני מודה, שהפעם הזו, </span> </p> <p> <span> לפחות על פניו - שיתפו איתנו פעולה ממש יפה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ישבנו על רשימת המוזמנים וספרנו שוב ושוב, </span> </p> <p> <span> וחשבנו מי חייב לבוא, ולמי אפשר לומר - אוהבים אתכם, </span> </p> <p> <span> אבל לא יכולים להזמין אתכם, כי מגפה משתוללת לה בחוץ. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> והעובדה שראיתי במו עיניי שכן מנסים להתחשב, </span> </p> <p> <span> למרות שהיו קולות מסביב של מי שלא היו מרוצים, </span> </p> <p> <span> אפשרה לי להיות קצת יותר גמישה, </span> </p> <p> <span> ולקבל את כל מה שיקרה קצת יותר באהבה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> והמסקנה מכל העניין: </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כולנו צריכים להרגיש שרואים אותנו ומקשיבים לנו, כי כשזה קורה -אנחנו מוכנים לעשות הרבה, כולל להתגמש מול קירות חלקים שנראים בלתי עבירים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אז איך עושים את זה? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> האמת? </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מתחילים להקשיב לאחרים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> זהו הפעם, </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> הכי חשוב - שיהיה להם במזל טוב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אילנית </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> נ.ב. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מבחינת כמות האורחים - הצלחנו לעמוד במשימה. </span> </p> <p> <span> 20 על המרפסת + 10 בתוך הבית. </span> </p> <p> <span> מראש סידרנו את השולחנו כך,  </span> </p> <p> <span> וגם מראש חילקנו את האורחים ל - 2 קפסולות </span> </p> <p> <span> כדי שלא יקרה מצב שעוברים על הנחיות משרד הבריאות. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אמרתי לבת דודה שלי שאנשים יבינו, ולא יכעסו. </span> </p> <p> <span> כי הקורונה זו לא המצאה שלנו פרטית. </span> </p> <p> <span> זה משהו שעובר על כולם.  </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> ולכן מי שבאמת רוצה לשמוח איתם -  </span> </p> <p> <span> ישמח גם אם הוא יודע שביקשנו שיעזוב מוקדם,  </span> </p> <p> <span> או ששמנו אותו בקפסולה השניה שלא מגיעה לחופה,  </span> </p> <p> <span> אלא רק לאוכל ולריקודים. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> מה שכן - היו יותר אנשי צוות ממה שחשבנו שיהיו. </span> </p> <p> <span> למשל - הדי ג'יי בא עם 2 עוזרים וכך גם הצלם. </span> </p> <p> <span> אז כמה שניסינו והשתדלנו לעמוד במספרים, </span> </p> <p> <span> בכל זאת היתה חריגה בכמות האנשים הכוללת, </span> </p> <p> <span> אם כי לא בהרבה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> וזה בדיוק המסר שלי אליך. </span> </p> <p> <span> דווקא בגלל שהקשיבו לנו, </span> </p> <p> <span> וצמצמו רשימות, ועמדו בלחצים של כל מיני בעלי עניין, </span> </p> <p> <span> שחשבו שעדיף לדחות את החתונה עד למועד בלתי ידוע, </span> </p> <p> <span> כדי שלא נגביל אותם עם כמות האנשים -  </span> </p> <p> <span> דווקא בגלל זה לא כעסתי על החריגה שהיתה. </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יתכן שאם היתה חריגה מוגזמת הייתי מגיבה אחרת..... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Tue, 15 Dec 2020 13:56:35 GMT info@codenet.co.il (my target) https://www.ilanitfreeman.co.il/tips-for-writing-great-posts-that-increase-your-site-traffic thumbnail main image https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post07f84e43 <h3> קניתי את החופש שלי, אבל לא ידעתי שבזה אני בעצם משקיעה </h3> <div data-rss-type="text"> <div> <span> שלום לך  </span> </div> <div> <span> כאן אילנית פרימן </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <span> לפעמים צריך פשוט "לזרום" עם מה שהחיים מביאים לנו, </span> <br/> </span> </div> <div> <span> והסיפור של אתר האינטרנט החדש שלי הוא גם כזה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> האמת שלא היתה לי שום כוונה להרים אתר אינטרנט. </span> </div> <div> <span> זה היה עוד בזמן שהתלבטתי עם עצמי איך בכלל אני רוצה להמשיך. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אבל יום אחד קיבלתי טלפון לא צפוי, </span> </div> <div> <span> ובו היתה הצעה מאוד מפתה להקים אתר אינטרנט חדש. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וחשבתי לעצמי תוך כדי השיחה שהמון פעמים שמעתי </span> </div> <div> <span> שאנשים מצליחים מקבלים החלטות מהר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וחשבתי גם שההזדמנות הגיעה עד אלי, בלי שביקשתי אותה, </span> </div> <div> <span> אבל היא הגיעה, אז אולי היקום בכל זאת מבקש ממני לפעול בכיוון. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וחשבתי גם שזו הזדמנות בשבילי לבחון עם עצמי מה אני בעצם רוצה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אז כבר באותה שיחה החלטתי ללכת על זה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> את התוצאה אפשר לראות כאן באתר </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אז עכשיו גם אני מתהדרת באתר אינטרנט, </span> </div> <div> <span> אבל מה שיותר חשוב מזה, זה מה שקרה בעקבות זאת.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> כדי להקים את האתר הייתי חייבת לברר מהם התכנים שיש לי לתת. </span> </div> <div> <span> אז ישבתי וחיטטתי בשנות העבודה האחרונות שלי, </span> </div> <div> <span> וגיליתי שיש לי כל כך הרבה תוכן מושקע וחשוב, </span> </div> <div> <span> שחבל שישב לי סתם על המחשב בלי שיהיה לו קהל.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וזה גרם לי להרגיש שאני סוגרת מעגל,  </span> </div> <div> <span> בעצם זה שאני אוספת את כל מה שיש  </span> </div> <div> <span> ומחליטה מה כן להעלות ומה לא.  </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> פשוט כי זו היתה המראה הכי טובה  </span> </div> <div> <span> למי שאני ולמה שאני מסוגלת,  </span> </div> <div> <span> ומה אני באמת שווה. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> והכי חשוב </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> התחושה הזו של סגירת מעגל אפשרה לי </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <font> <b>  לשחרר.  </b> </font> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לשחרר את הציפיות שהיו לי </span> </div> <div> <span> והאכזבות שלא הכל התקדם בדיוק לפי התכנית. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לשחרר את את עצמי מהנוקשות והעקשנות ללכת דווקא בדרך הזו. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לשחרר את התוכן שלי לעולם הגדול, </span> </div> <div> <span> ולתת לו להחליט למי הוא צריך להגיע. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> זה היה כאילו שנשאתי על עצמי הרבה מאוד משקל, </span> </div> <div> <span> והאתר, על סגירת המעגל שלו, הוריד ממני הרבה נטל. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ואפשר לי גם לבחור ללכת בנתיב אחר, </span> </div> <div> <span> שונה ממה שתכננתי, </span> </div> <div> <span> שגורם לי הרבה מאוד אושר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וככל שאני צועדת בנתיב החדש יותר זמן, </span> </div> <div> <span> אני רואה איך הדברים משתלבים להם, </span> </div> <div> <span> ומבינה שהנתיב החדש אולי רק נראה שונה, </span> </div> <div> <span> אבל כולו מרוצף במה שכבר עשיתי. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> וגם הדרך הלאה מרושתת ונסמכת </span> </div> <div> <span> על התכנים שיצרתי, ואשר גם את יכולה להיחשף אליהם </span> </div> <div> <span> כאן באתר </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אז הנה לך עוד דוגמא לשחרור, להתמסרות.  </span> </div> <div> <span> מבטיחה לך שלא ידעתי בשביל מה אני צריכה את האתר. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> לפני שנה אם זה היה בא אלי, </span> </div> <div> <span> סביר להניח שהייתי מסתכלת רק על כמה כסף זה יעלה לי, </span> </div> <div> <span> ועושה חישוב אם זה בכלל משתלם. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ועכשיו, הסתכלתי על המחיר, לא אכחד. ברור שכן. </span> </div> <div> <span> אבל היקום כבר דאג לתת לי מבצע כזה  </span> </div> <div> <span> שיהיה לי קל לעכל את ההוצאה, ולקבל החלטה שכן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ואת התוצאה - אי אפשר בכלל להעריך אותה בכסף. </span> </div> <div> <span> כי כפי שכבר תיארתי למעלה, </span> </div> <div> <span> למעשה מה שקניתי זה לא את האתר עצמו, </span> </div> <div> <span> אלא את השחרור שלי מכבלים. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> ואני מזמינה אותך לבחון את חייך ממש עכשיו, </span> </div> <div> <span> ולראות איזה הזדמנויות מגיעות אליך, </span> </div> <div> <span> ומה את עושה איתן. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> האם את בכלל רואה אותן? </span> </div> <div> <span> האם את מוכנה ללכת על זה, גם אם לא ברור למה ואיך? </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> מוזמנת לכתוב לי ולספר מה קורה איתך. </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> נשתמע בקרוב, </span> </div> <div> <span> <br/> </span> </div> <div> <span> אילנית </span> </div> <div> <br/> </div> </div> Mon, 30 Nov 2020 22:56:28 GMT https://www.ilanitfreeman.co.il/my-post07f84e43 thumbnail main image